אני לא המייסד שהאפליקציה הזו ראויה לו

לפני שנצלול לסיבות מאחורי ההחלטה שלי, חשוב לדעת שאני אתאיסט יהודי-ישראלי שחי בברלין. הרקע הזה עשוי לגרום לכם לתהות למה בכלל אשקול לבנות אפליקציה כזו.

למרות הזהות הבסיסית שלי, לפני שנתיים מכרתי חברה לכלי מפתחים ונשבעתי: “לעולם לא שוב לבנות חברת כלי מפתחים.” במקום זאת, אני רוצה לרדוף משהו עם שוק יעד מוגדר היטב והצעת ערך ברורה, ובאופן אידיאלי כזה שלא דורש הון חיצוני.

שינון כתבי קודש נוצריים, נישה בתוך שוק ה-Faithtech, נראה בתחילה מבטיח. אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שזה לא מתאים לי. כאן אשקף איך מצאתי את הרעיון מלכתחילה ואיך הגעתי למסקנה שאני לא מתאים אליו.

המוטיבציה הראשונית

כמהגר בגרמניה, לימוד השפה המקומית היה אתגר מתמשך. השתמשתי ב-Anki, כלי שמשתמש ב"חזרה מרווחת" (“spaced repetition”), כדי להרחיב את אוצר המילים שלי בגרמנית.

כשהבנתי עד כמה Anki אפקטיבי, נתקלתי בסיפור רדיט מחמם לב על הורה שמלמד את הילד שלו לקרוא באמצעות הכלי הזה. בהשראת זאת, הצלחתי ללמד את הבן שלי בן החמש לקרוא עם Anki. מעבר לכך, גיליתי ש-GenAI מאפשר לי לייצר כמויות גדולות של תוכן איכותי בעלות נמוכה, דבר שלפני כמה שנים היה יקר באופן בלתי אפשרי. באמצעות GenAI יצרתי לבן שלי תוכן חינוכי מהנה, כמו לאיית את המילה “Wurst” (נקניקייה) באמצעות תמונות של נקניקיות, ולהפיק משפטים בגרמנית מאוירים ומוקראים בסרטוני יוטיוב.

יש משהו יפה בכך שאנשים רוצים להפנים את המילים שמעצבות אותם. הסתקרנתי מהאפשרות למכור את זה כמוצר להורים אחרים. אבל הבנתי שהשוק של אפליקציות חינוכיות שמלמדות ילדים לקרוא אינו מושך. נקודת המחיר נמוכה, עלויות רכישת לקוחות גבוהות, הרגולציות מורכבות, וקשה להשיג הכנסות ממנוי.

למרות המכשולים האלה, המשכתי להתעניין בצומת שבין תוכן איכותי וזול ש-GenAI מאפשר לבין אלגוריתמי שינון. אבל לאחר שבעבר עשיתי את הטעות של לבנות משהו ואז לבדוק אם מישהו בכלל רוצה אותו, הפעם חיפשתי בעיה לפתור לפני שאפתח פתרון.

יום אחד, מתוך סקרנות, יצאתי למאמץ לשנן כמה פרקים מהתנ"ך בעברית באמצעות Anki. למרות שזה יכול להיות מוצר, המיקוד היהודי שלו מגביל את השוק הפוטנציאלי בגלל האוכלוסייה היהודית העולמית הקטנה יחסית.

לעומת זאת, יש הרבה נוצרים בארה״ב עם סמארטפונים והכנסה פנויה יחסית גבוהה. זה יכול להיות שוק בר-קיימא, ולכן התחלתי לחקור שינון כתבי קודש עבור נוצרים.

הייתי צריך גם להודות שבעוד שהשוק גדול וברור, זה לא הסיפור שלי לספר, ולא קהל שאני יכול להבין באינטואיציה מתוך ניסיון חיים.

הצלילה לעומק

כמה חיפושי גוגל מהירים גילו שיש בערך 200 מיליון נוצרים בארה״ב, כש-140 מיליון מזהים את עצמם כאוונגליסטים. אמנם לא הבנתי לגמרי את המשמעות של זה, אבל ידעתי מהרשתות החברתיות שאוונגליסטים הם אדוקים ומוכנים להשקיע ברוחניות שלהם.

הרעיון נעשה עוד יותר מושך כשגיליתי את העושר של הנתונים הזמינים על השוק הפוטנציאלי. בניגוד לניסיון שלי עם כלי מפתחים, שבו פילוח שוק היה אתגר, כאן מצאתי נתונים מפורטים של Pew Research על שימוש באפליקציות בקרב זרמים שונים, הכנסה פנויה והתפלגות גאוגרפית.

עם הנתונים האלה יכולתי למקד פלחי שוק ספציפיים בצורה אפקטיבית, להתאים שפה, דימויים ואסטרטגיות שיווק בהתאם. השתכנעתי שאם אנשים מוכנים לשלם על הפתרון הזה, אוכל לתכנן ניסויי שיווק יעילים כדי להגדיל מכונת מכירות בקנה מידה.

המכשול בפיתוח המוצר

בעוד ששיווק סקיילבילי נשמע מבטיח, קמפיין שיווקי צריך מוצר עובד כדי להביא לשוק. מה פירוש “עובד” בהקשר הזה? עבור המשתמשים זה אומר שהאפליקציה עוזרת להם לשנן כתבי קודש.

אבל עבורי, האדם שישקיע זמן וכסף בבנייה, אפליקציה “עובדת” פירושה אפליקציה שממירה משתמשים ללקוחות משלמים ומשמרת אותם.

לראות מוצר כמכונה שמייצרת הכנסה מסבך את ההיקף של MVP. זה כולל מיקרו-קופי מתאים, תמחור נכון, לספק רגע “וואו!” מהיר, ולהבטיח שימור משתמשים.

למרות שזה אפשרי, זה נשמע מאתגר, יקר וגוזל זמן. שאלתי את עצמי כמה שאלות: האם אני יכול להשיג זאת בלי מימון מקרנות הון סיכון? כנראה שלא. האם יש לי מומחיות ביצירת אפליקציות צרכניות שממירות? לא. האם יש לי תובנות לגבי איך להפוך את האפליקציה לויראלית? לא.

ההתלהבות שלי דעכה, ותובנה שעלתה בשיחה עם אשתי חתמה את ההחלטה.

אתגר השיווק

בזמן שדיברנו על הרעיון בפקקים, מריה שרה יחד עם “Before He Cheats” של קארי אנדרווד, שבה היא תופסת יקום שלם עם:

“Right now, he’s probably buying her some fruity little drink ‘Cause she can’t shoot a whiskey,”

זה הדגיש את ההבנה העמוקה של כותבי השיר את הקהל שלהם. “לירות וויסקי” הוא ביטוי מעורר-דמיון עבור הקהל שלהם, אבל עבורי הוא כמעט חסר משמעות (ישראלי בברלין שבה וויסקי אינו עוגן תרבותי). כותבי השיר הכירו את הקהל שלהם כל כך טוב שהם יכלו לאלתר ביטויים מעוררי-דמיון כאלה.

אם הייתי מוכר תוכנת שינון כתבי קודש לנוצרים אמריקאים, מה הייתי יכול להבין עליהם באינטואיציה? איזו רלוונטיות או יתרון יש לי ביצירת מוצר שנוגע בזהות שאינני חולק?

הבנתי שלא רק חסרה לי שפת השיווק—חסר לי ההקשר החי שמסביר למה שינון כתבי קודש חשוב מלכתחילה.

אפשר לפתור את הבעיה הזו בכסף. הייתי יכול לשכור סוכנות שמתמחה בסגמנט הנוצרי. אבל בלי מוצר מוכן לשוק, למה להשקיע בשיווק? ובלי אסטרטגיית שיווק ברורה, למה לבנות את המוצר?

התאמה אישית והבנת השוק

גם אתגרי המוצר וגם אתגרי השיווק אפשר לפתור עם זמן וכסף. אבל הייתי צריך לשאול את עצמי: כמה זמן? כמה מהחיים שלי אני מוכן להקדיש לבניית תוכנה לשינון כתבי קודש ולמכירה שלה?

כן, הייתי רוצה לעזור לאנשים להעמיק את הרוחניות שלהם. כן, זה יהיה מגרה אינטלקטואלית. כן, זה יכול להיות רווחי. אבל אין לי קשר אישי למוצר או לקהילה. האם כך אני רוצה להעביר את 5–10 השנים הבאות של חיי?

לא, זה לא.

השאלה לא הייתה אם אני יכול לבנות את זה—אלא למה שאעשה זאת. יש הרבה בעיות טובות, אבל לא כולן שלי.

סיכום

בהתחלה התלהבתי מההזדמנות הזו כי היא נשענה על טכנולוגיה מוכרת, הייתה לה שוק גדול ומוגדר היטב, והיא נראתה פוטנציאלית רווחית. אבל הבנתי שבלי יתרון אישי בתחום הזה, העלות (בזמן ובכסף) לפתח אפילו MVP גבוהה יותר ממה שהייתי מוכן להשקיע.

חקר שוק הפך לחקר זהות.